להלן קטעי דוגמאות מתוך ברכות בני מצווה:
( השמות המקוריים ופרטים מזהים אחרים שונו או נמחקו לצורך שמירה על זכויות הפרט)
קטע מתוך ברכת הורים לבר מצווה / עידית גילאור
בן יפה שלנו,
הגעתָ לעולם בחג פורים בשבת גשומה למדי.
כַּבֵּן הבכור במשפחת ארצי החלטנו לקרוא לך גיא.
הוספנו לך בגאווה גדולה גם שם שני: "יצחק"
על שם סבך הטוב שהוכר כהרוג מלכות בעירק.
כתינוק היית די בכיין עם המון נדודי שינה,
כל לילה ניסינו להרדים אותך במסגרת טיול בשכונה.
אבל מאז עברו שלוש עשרה שנה והגעת לגיל מצווה.
היום אתה כבר נער עמוס בתובנות, בוגר ודעתן בחשיבה.
בגובה מטר שמונים עם נעליים מספר ארבעים וחמש
נער עם נוכחות, שופע קסם, כריזמטי, חתיך וכובש.
אנחנו מביטים בעיניים הסקרניות שלך ובגומות החינניות
ושנינו מאד גאים בך על מי שבחרת להיות:
נער צנוע, בוגר, רציני, מלא שנינות, מעט ציניקן...
חכם, יצירתי, מאד אחראי, עצמאי בשטח ועקשן.
בעיניך אני קרצייה אמיתית, שמציבה גבולות ומתקמצנת,
לעומת אבא – שמרשה לך הכל בגישה לא מרוסנת.
אתה נוהג תמיד לומר שאנחנו חיינו בתקופת האבן הקדומה,
ושוכח שההורים שלך לא כאלה זקנים מי יודע מה...
(המשך הברכה נמצא בארכיון "ברכה לכל אירוע – עידית גילאור")
© כל הזכויות שמורות לעידית גילאור אבולעפיה
אין להעתיק, לצלם, לשכפל, להפיץ או לעשות שימוש בטקסט זה
לשום מטרה שהיא ללא הסכמה מפורשת של המחברת
קטע מתוך דרשת בר מצווה / עידית גילאור
הכל התחיל בצהרי יום גשום של חודש שבט,
כשבוולפסון נולד תינוק בכור למשפחת גיאת.
חמוד ושקט עם אופי רגוע ואישיות קצת סקרנית
ועם גומה קטנה כסימן היכר בלחי הימנית...
מאז עברו להן בכיף בדיוק שלוש עשרה שנה.
התינוק הזה כבר העמיס לו תובנות והשתנה.
כמו שאתם רואים - תפס גובה ומסת שריר רצינית
רק הגומה נשארה כמו שהיא בלחי הימנית...
היום אני כבר נער שאוהב לבלות ולצחוק,
לשחק כדורסל, לנגן בגיטרה ולשמוע מוסיקת רוק,
נהנה לשכב מול המסך ולראות תכניות מצחיקות,
לשחק פוקר, לרכוב על אופניים ולטרוף סטייק אנטריקוט.
אני רוצה היום להודות באהבה לאמא שלי אילנית,
על שהיא אמא כזאת אכפתית, מסורה ומשקיענית.
אומנם בנושא קבלת החלטות את די אדישה
אבל תמיד מחבקת, מגוננת, מבינה עניין ורגישה.
אבא אורי - תודה על שהורשת לי את החוש לסדר וקפדנות
וגם את החיבה לאתגרים ואת יצר ההרפתקנות.
שתמשיך לאהוב מסעדות טובות, בשר משובח ויינות,
ולהמציא כל מיני אמירות מקוריות ושנונות.
להגיד כל ערב: "קפלו מצב" כשנהיה כבר מאוחר,
ולקחת אותי להתפנק עם אוכל טוב בבורגוס בר.
(המשך הברכה נמצא בארכיון "ברכה לכל אירוע - עידית גילאור")
© כל הזכויות שמורות לעידית גילאור אבולעפיה
אין להעתיק, לצלם, לשכפל, להפיץ או לעשות שימוש בטקסט זה
לשום מטרה שהיא ללא הסכמה מפורשת של המחברת
קטע מתוך דרשת בת מצווה / עידית גילאור
עוד כשהייתי בבטן של אמא לא אהבתי לזוז.
שכבתי לי בשאנטי בלי שום דאגות במצב עכוז.
בסוף הגעתי לעולם בלידה קיסרית נוחה
אמא אומרת שזאת ההוכחה שאני באמת נסיכה...
אבל מאז עברו השנים והפכתי רשמית לנערה.
אני אוהבת לרקוד ולראות טלנובלות שאליהן אני קצת מכורה...
כשאני רוצה לקנות מותגים אמא אומרת :"אני לא מיליונרית..."
ותמיד אני מתווכחת איתה שהיא אמא לא פיירית...
אבל בסוף אחרי שאני חופרת לה חזק בראש
היא קונה לי מתנות שוות שיהיה לי מה ללבוש...
אמא, את אישה עם עוצמות מעוררות הערצה.
תמיד אופטימית, תומכת, מעודדת, גדולה מהחיים ואמיצה.
את חוזרת מהעבודה ישר לבישולים, לכביסות ולשיעורים,
ואני לא יודעת איך בכלל יש לך ראש להבריק את החדרים.
וגם לשבת לרוני ולי על הזנב כדי שנגיש עבודות מושקעות,
וכדי שחס וחלילה לא יהיה מצב שלא נקבל מאיות...
(המשך הברכה נמצא בארכיון "ברכה לכל אירוע – עידית גילאור")
© כל הזכויות שמורות לעידית גילאור אבולעפיה
אין להעתיק, לצלם, לשכפל, להפיץ או לעשות שימוש בטקסט זה
לשום מטרה שהיא ללא הסכמה מפורשת של המחברת
קטע מתוך דרשת בר מצווה / עידית גילאור
הגעתי לעולם ביום חורפי אחר הצהריים
אחרי 16 שעות של צירים וירידת מים.
כבר אז הוכחתי לכולם שאני טיפוס די עקשן
שדי נהנה להתפנק ולמרוח את הזמן...
יום כבר השתניתי אחרי שלוש עשרה שנים,
העמסתי תובנות והתבגרתי מבחוץ ומבפנים.
רק על הראש עוד נשאר לי סימן היכר מובהק
שהולך איתי לכל מקום אפשרי - הכובע של "נייק".
עד לא מזמן רציתי להיות נהג של משאית זבל
אבל היום אני יותר בכיוון של כדורגל...
שואף להיות יום אחד שחקן מצליח ונחשב,
ואם לא – אז לטפח קריירה מקצועית כטייס קרב.
בינתיים – נהנה לשכב לי במיטה עם קולה וחטיף,
לקחת כל דבר שקורה בחיים די חפיף...
לבלות הרבה עם חברים או בפייסבוק במחשב
עד השעות הקטנות לגלוש, לשחק פיפא ולהתכתב.
לראות תוכניות בידור או איזה סרט בורקס מוצלח...
אמא תמיד אומרת לי שאני צריך להיגמל מהמסך.
(המשך הברכה נמצא בארכיון "ברכה לכל אירוע – עידית גילאור")
© כל הזכויות שמורות לעידית גילאור אבולעפיה
אין להעתיק, לצלם, לשכפל, להפיץ או לעשות שימוש בטקסט זה
לשום מטרה שהיא ללא הסכמה מפורשת של המחברת
קטע מתוך דרשת בר מצווה / עידית גילאור
כשנולדתי ביום סתווי בשעות הצהריים -
חבל הטבור היה כרוך לי סביב הצוואר פעמיים.
בסוף יצאתי מזה איכשהו, כמו שאתם מבינים,
הבן השלישי (חמסה חמסה) מתוך חמישה בנים...
עד החלאקה בגיל שלוש הסתובבתי עם תלתלי זהב,
ובגיל שמונה עברתי מהעיר הגדולה לַמושב.
היום, שלוש עשרה שנה אחרי, אני כבר נער דעתן
עצמאי בשטח, עם תובנות בוגרות, סקרן והרפתקן.
אוהב לבלות בַּבאולינג עם בן הדודה שלי יוגב
ושורף שעות בפייסבוק או במשחקי מחשב.
משוגע על קורקינטים, טרקטורונים ואופנועים,
אמא אומרת שאני חולה הגה של רכבים ממונעים.
ואם כבר מדברים רשמית על אמא שלי ימית -
זה הזמן להודות לה על הדאגה היומיומית...
(המשך הברכה נמצא בארכיון "ברכה לכל אירוע – עידית גילאור")
© כל הזכויות שמורות לעידית גילאור אבולעפיה
אין להעתיק, לצלם, לשכפל, להפיץ או לעשות שימוש בטקסט זה
לשום מטרה שהיא ללא הסכמה מפורשת של המחברת