להלן דוגמאות לקטעי נאומים שחיברתי עבור לקוחותיי:

 (השמות המקוריים ופרטים מזהים אחרים שונו או נמחקו לצורך שמירה על זכויות הפרט)

נאום תודה ממנ"כל חברה חברה/ עידית גילאור 

כבוד הדיקן, סגל המרצים, סטודנטים יקרים ובני משפחותיהם,

כמנכ"ל חברת _____הרשו לי ראשית לברך אתכם על סיום לימודיכם ועל הישגיכם המכובדים.

המוסד האקדמי נמשל בעיני רוחי למעיין מתגבר של מים צלולים וזכים – מעיין שממנו אתם, סטודנטים יקרים,  גומעים את מימי השכלתכם, אך לעולם אינכם מרווים בו עד תום את צמאון הידע והסקרנות הטבועים בכם.

במהלך לימודי התואר שלכם זכיתי ללוותכם מקרוב, להנחות, לכוון, לספק את הנופך המעשי של הלמידה ולפגוש לשמחתי, אנשים מכווני מטרה, בעלי חשיבה יצירתית, צמאי דעת ומרץ עשייה בלתי נלאה.

בראש ובראשונה אני מבקש להודות בזאת להנהלת המכללה ולסגל המרצים על יוזמת השיתוף הברוכה והנדירה יחסית, לצערי, בין עולם האקדמיה לעולם התעשייה, ועל התרומה החשובה שהניבו יחסי הגומלין הללו:
מצד אחד, הסטודנטים עצמם זכו להתנסות פנים מול פנים במישור המעשי של הלמידה, הכירו מקרוב את המורכבות האמיתית ברמת הטכנולוגית והיישומית של צורכי המשק והסביבה והטמיעו צרכים אל מול פתרונות, שאיפות אל מול מטרות וקשיים אל מול תובנות, רעיונות ופיתוחים.

מנגד – הטכנולוגיה זכתה לשדרוג ולמינוף בזכות המחקר היישומי עליו הופקדו הסטודנטים, בפרט בתחום ה______.
שמחתי לקחת חלק יחד עמכם, דור ההמשך של התעשייה, ולפגוש מצוינות אשר ללא ספק תצעיד ותוביל את המשק הישראלי אל עבר פני העתיד.

 

פרופסור הרברט מרשל מקלוּהן כתב בספרו "להבין את המדיה": "אנו מעצבים את הכלים שלנו, ולאחר מכן
הכלים שלנו מעצבים אותנו".

אתם, יקיריי, עיצבתם במו ידיכם ומוחכם את כלי המחר, בהם נשתמש לתועלת התעשייה והמשק הישראלי,
ואשר הם אלה שיעצבו את פניהם ואת פנינו.

 

אני מברך אתכם היום מעומק לבי לרגל קבלת התואר ומאחל לכולכם השתלבות בעמדות מפתח בתעשייה הישראלית
ונטילת חלק מרכזי בפיתוחי הטכנולוגיה העכשווית והעתידית בה תוך עמידה באתגרים הניצבים בפניכם.

זכרו כי משכיל אמיתי לעולם לא מסיים את לימודיו, וכי ההשכלה היא הצורך התמידי לשתות ולגמוע עוד ועוד
ממי הידע והתבונה, העומק והחקר.

 

בהצלחה לכולכם,

 

ממני בהערכה רבה,

__________

(הנאום המלא נמצא בארכיון "ברכה לכל אירוע – עידית גילאור") 

© כל הזכויות שמורות לעידית גילאור אבולעפיה
אין להעתיק, לצלם, לשכפל, להפיץ או לעשות שימוש

בטקסט זה לשום מטרה שהיא ללא הסכמה מפורשת של המחברת

נאום תודה לאיש חינוך/ עידית גילאור 

 

ערב טוב לכולכם,

בספר דברים פרק כ' פסוק כ' נכתב: "כי האדם עץ השדה לבוא מפניך במצור".

כל אחד מאתנו הוא עץ השדה.

לכולנו שורשים- המצמיחים ומעצבים את פירותינו. כל עץ וענפיו, כל גזע וקצב צמיחתו.

יש בינינו הגדלים על אדמת עידית פורייה ומשובחת כאילנות תמירים עמוסי פירות לעייפה, ויש הנובטים באדמת זיבורית מוזנחת וקשה כַּאבן - כאילנות סרק, בעלי גזע דקיק הנתון לחסדי הרוח ונוטה להישבר בקלות. בודדים מהם מצליחים כנגד כל הסיכויים להיאחז בקרקע בעוז, להצמיח ענפים ועלים מרשימים ולהפוך לעצים גבוהי צמרת בעלי פירות, טובים ומיטיבים.

כזה הוא אתה, ­­­­____ היקר. יחיד סגולה. למרות התנאים הקשים והדלים בהם גדלת, היו בך תעצומות הנפש לטפח גזע יציב ואיתן ולהצמיח בתבונה את פירות הצלחתך .

סיפור חייך הוא סיפור על נצחון וגבורה. חוִוית ילדות קשה בצל אובדן והתמודדת עם אתגרי החיים בנחישות ודבקות מעוררי השראה.

דרך אישיותך הבינו תלמידינו – שאין לדון אדם על פי מוצאו ושורשיו – אלא רק על פי טעמי פירותיו.

רבים מהם הסתקרנו לדעת מאין הכוח לנצֵח וכתבו לך מכתבים על כך.

אני חשה גאווה לעמוד כאן כעת ולהעביר באמצעות המפגש המיוחד הזה עמך את העוצמה האדירה של רוח האדם וכוח הרצון הפנימי.

כולי תקווה, שהחוויה שכולנו עומדים לחוות היום בהשראתך תיחקק בלבנו ובמוחנו ותעניק לנו  עוצמות וחומר למחשבה.

אסיים במשפט מתוך עלובי החיים מאת ויקטור הוגו:

"החיים, המצוקה, הבידוד, העוני הינם שדות-קרב הניחנים בגיבורים משלהם; גיבורים אלמונים, אך לעיתים דגולים יותר ממצביאים מהוללים".

 

המשך ערב מהנה לכולם !
 

© כל הזכויות שמורות לעידית גילאור אבולעפיה
אין להעתיק, לצלם, לשכפל, להפיץ או לעשות שימוש

בטקסט זה לשום מטרה שהיא ללא הסכמה מפורשת של המחברת