להלן קטעים מתוך ברכות חתונה:
( השמות המקוריים ופרטים מזהים אחרים שונו או נמחקו לצורך שמירה על זכויות הפרט)
קטע מתוך ברכת כלה אישית / עידית גילאור
שפי אהובי, שעכשיו מותר לי לקרוא לו "בעלי",
האיש שלי, שיום יום הופך עולמות בשבילי....
תמיד צחקנו שאם נשרוד יחד עשר שנים בעקביות,
נתחתן באופן אוטומטי ונמסד את הזוגיות.
זאת הייתה בדיחה, שאיכשהו איתך התחילה להתממש...
אמרת: "במקום עשר שנים – בואי נתחתן בשש..."
הייתי בטוחה שאתה מתלוצץ. לא ידעתי אם לצחוק או לבכות.
ולפני שהספקתי להודיע לחברות – כבר ארגנו לי מסיבת רווקות...
רצית אירוע קטן, בלי זיקוקים ובלי אקססוריז כבדים.
היה לנו ברור שהילדים יהיו איתנו תחת החופה צמודים...
והנה... הרגע המיוחל הגיע: התכנון הפך למציאות,
ואנחנו כאן – חתן וכלה – נותנים ל"ביחד" משמעות.
זה היה באחת משיחות הנפש שלנו, הקבועות,
כשאמרתי לך שכבר אין לי כוח בפנים שטופות דמעות.
הצהרתי שאם עוד שנה-שנתיים לא תהיה כאן לידי
תדע שהעסק בו השקעת הוא שלך באופן בלעדי...
הבטת עליי ועצרת את שטף הדיבור שלי פתאום.
אמרת בשקט: "אני כאן. לא הולך לשום מקום..."
שאלת מה עוד אתה צריך לעשות או להגיד
כדי שאבין שאתה איתי. נשאר כאן לתמיד...
יצרנו בינינו מערכת יחסים בוגרת ובשלה
עם שיחות נפש מעמיקות וגישה קשובה ומכילה.
למדתי להוקיר ולאהוב בך כל כך הרבה תכונות:
את החיוך המדבק שלך, את החוכמה והתובנות.
את האומץ שלך לטפס על הפסגות הכי וגבוהות,
ולהגשים חלומות בלי לוותר בעשר אצבעות...
למדתי לאהוב את היכולת שלך לחבק, לגונן ולתמוך,
לתת לי בכל מצב את התחושה שיש על מי לסמוך...
(המשך הברכה נמצא בארכיון "ברכה לכל אירוע – עידית גילאור")
© כל הזכויות שמורות לעידית גילאור אבולעפיה
אין להעתיק, לצלם, לשכפל, להפיץ או לעשות שימוש בטקסט זה
לשום מטרה שהיא ללא הסכמה מפורשת של המחברת
קטע מתוך ברכת הורים לחתונת הבת / עידית גילאור
הילה ומוש אהובים שלנו,
סיפור ההיכרות שלכם מתחיל בריקודי הסלסה והלמבדה
כשהעין שלך, מוש, צדה את הילה וגם העין שלה אותְך צדה...
ניגשתם לחברה משותפת שלכם – כמובן כל אחד לחוד,
וּביקשתם לדלות זה על זה מידע - מעבֶר לנושא הריקוד...
הילה, גילית מיד שמוש הוא האחד, שגורם לך להחסיר פעימה,
וּמהרגע הראשון גם אנחנו ידענו שהוא עבורך הנפש התאומה.
אתם חולקים יחד את אהבתכם המשותפת לרקוֹד עד כלות,
את ההיגיון הבריא, החוכמה, השנינות והמחשבות השקולות.
שניכם אוהבים מפגשי חברה וקונגרסים בארץ ובעולם,
שניכם מאד מתוכננים, חרוצים, יצירתיים ואוהבי אדם.
תמיד אמרתי לך עוד מגיל צעיר שאת צריכה להתחתן עם "ליצן"
אחד שיצחיק ויבדר אותך – ויאזן קצת את אופייך המורצן...
וּבאמת, מוש, כשראינו אותך לראשונה באותו ערב בלתי נשכח,
התאהבנו בך מיד - בפתיחות, בנועם, בידענות וּבהומור המשובח.
הוקסמנו מהעשייה שלך מסביב לשעון, מהדינמיות והכימיה עם אנשים,
מהרזומה העשיר, מהאופי הכובש וּמהמראֶה המרשים.
כששמענו גם שבתור קצין בצבא זכית להרבה הערכה
חשבנו על זה שהכינוי "קצין וג'נטלמן" נֶהֱגָה בהשראתך...
שניכם גרתם אז בדירות רווקים צנועות ובהרצליה,
אבל די מהר עברתם לגור יחד, וחיכינו להודעה שתגיע...
קצת שאלתי, קצת הצקתי ולבסוף הרפיתי, מודה וּמתוודה,
מזל שלפעמים יש שליחים קטנים שעושים עבורנו את העבודה...
מיקה, נכדתנו הקטנה ניגשה אליך, מוש, ולחשה לך באוזן סוד.
היא לקחה אותך הצידה כדי שהילה לא תשמע כלום ולא תחשוד...
בשקט היא שאלה אותך מתי אתה מתכוון להציע וּלהעיז,
אמרת שאין לך מושג וגם לא טבעת – אז היא אמרה "תיסע לפריז".
כך קיבלת רעיון להציע נישואין במקום הכי רומנטי,
ובמפתיע - כמה חודשים אחר כך הגיע הרגע הדרמטי...
כל פרט קטן הגית, יזמת, השקעת ותכננת,
שלחת חבר למרינה של הרצליה לשכור עבורך איזו יאכטה...
הוא הזמין אתכם לבוא איתו לשיט, שם שלפת את הטבעת,
ובין ים לשמים – היא אמרה לך "כן" בעין מרוגשת ודומעת.
לא היה לה ספק שהטבעת שענדת לה נבדקה בזכוכית מגדלת,
כיאה לאופייך המדוקדק ולקפדנותך הבלתי מוגבלת...
חיכיתם לַזמן הנכון לספר למשפחה את הבשורה המשמחת,
ולפני חודש, ביום ההולדת של אבא – זאת היתה הזדמנות מוצלחת.
העיתוי היה מושלם גם בגלל פרידתנו הטעונה רגשית
מכלבת המלינואה שלנו, שהייתה ממש ילדתנו החמישית...
חשבנו, שחייבת לבוא שמחה אחרי מאורע כל כך לא קל
משהו שיציף בנו אנרגיות טובות וימלא את החלל.
וּבאמת כעבור חודשיים – במסגרת התכנסות משפחתית חגיגית
עדכנתם אותנו במה שהתחדש אצלכם במערכת היחסים הזוגית...
הילה, ישבת לידי ושפשפת לי את הרגל בעדינות, כמו שרק את יודעת,
לא הבנתי מה את רוצה עד שהראית לי את היד עם הטבעת...
אמרתי למוש שהוא אולי קנה לך יהלום משובח ויקר,
אבל שהוא קיבל חזרה ליד יהלום נדיר שכולו אוצר...
מוש יקירי,
אתה נכנס היום לחיק משפחתנו החמה, העוטפת והמלוכדת.
תזכור שאנחנו מפקידים בידיך את בתנו היפה והמיוחדת.
עוד בתור עוברית בבטן– היא היתה שקטה וּמלאת סבלנות,
וגם אחרי שנולדה – הפגינה נינוחות, שַלווה ועדינות.
כידוע, היא הגיחה לעולם בדיוק ביום ההולדת שלי,
מה שיכול להסביר אולי את הקשר בינינו והחיבור הגורלי.
כבר כילדה היא התגלתה כיסודיות וּדבֵקה במטרות,
חרוצה, פרפקציוניסטית וקפדנית על כל פרט ללא פשרות.
בתיכון בלטה במנהיגות שלה ובאישיות האחראית והנמרצת
וּבצבא היתה מפקדת כיתה מצטיינת ונערצת.
סיימה תואר ראשון בהצטיינות ותואר שני בכלכלה,
וכשרצתה לגור לבד – ליווינו אותה יד ביד בדרך הסלולה.
גם עכשיו, כשהיא פותחת שער לקראת מחויבות והתמסדות,
אנחנו מלווים אותה מקרוב ונותנים לה גב מול כל התמודדות.
אז מה נאחל לכם, יפים שלנו לרגל הנישואים ההולכים וּקרבים?
(המשך הברכה נמצא בארכיון "ברכה לכל אירוע – עידית גילאור")
© כל הזכויות שמורות לעידית גילאור אבולעפיה
אין להעתיק, לצלם, לשכפל, להפיץ או לעשות שימוש בטקסט זה
לשום מטרה שהיא ללא הסכמה מפורשת של המחברת